with Glossary of Most Frequent Manakahthey Words

1:1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

1:2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום ורוח אלהים מרחפת על-פני המים

1:3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי-אור

1:4 וירא אלהים את-האור כי-טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך

1:5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בקר יום אחד

1:6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים

1:7 ויעש אלהים את-הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי-כן

1:8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי-ערב ויהי-בקר יום שני

1:9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל-מקום אחד ותראה היבשה ויהי-כן

1:10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי-טוב

1:11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו-בו על-הארץ ויהי-כן

1:12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה-פרי אשר זרעו-בו למינהו וירא אלהים כי-טוב

1:13 ויהי-ערב ויהי-בקר יום שלישי

1:14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים

1:15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על-הארץ ויהי-כן

1:16 ויעש אלהים את-שני המארת הגדלים את-המאור הגדל לממשלת היום ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים

1:17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על-הארץ

1:18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי-טוב

1:19 ויהי-ערב ויהי-בקר יום רביעי

1:20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על-הארץ על-פני רקיע השמים

1:21 ויברא אלהים את-התנינם הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל-עוף כנף למינהו וירא אלהים כי-טוב

1:22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את-המים בימים והעוף ירב בארץ

1:23 ויהי-ערב ויהי-בקר יום חמישי

1:24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו-ארץ למינה ויהי-כן

1:25 ויעש אלהים את-חית הארץ למינה ואת-הבהמה למינה ואת כל-רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי-טוב

1:26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל-הארץ ובכל-הרמש הרמש על-הארץ

1:27 ויברא אלהים את-האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם

1:28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל-חיה הרמשת על-הארץ

1:29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה

1:30 ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כן

1:31 וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי-בקר יום הששי

2:1 ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם

2:2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה

2:3 ויברך אלהים את-יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהים לעשות

2:4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים

2:5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל-עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על-הארץ ואדם אין לעבד את-האדמה

2:6 ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני-האדמה

2:7 וייצר יהוה אלהים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה

2:8 ויטע יהוה אלהים גן-בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר

2:9 ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע

2:10 ונהר יצא מעדן להשקות את-הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים

2:11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל-ארץ החוילה אשר-שם הזהב

2:12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם

2:13 ושם-הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל-ארץ כוש

2:14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת

2:15 ויקח יהוה אלהים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה

2:16 ויצו יהוה אלהים על-האדם לאמר מכל עץ-הגן אכל תאכל

2:17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות

2:18 ויאמר יהוה אלהים לא-טוב היות האדם לבדו אעשה-לו עזר כנגדו

2:19 ויצר יהוה אלהים מן-האדמה כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים ויבא אל-האדם לראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה הוא שמו

2:20 ויקרא האדם שמות לכל-הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא-מצא עזר כנגדו

2:21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה

2:22 ויבן יהוה אלהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם לאשה ויבאה אל-האדם

2:23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-זאת

2:24 על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד

2:25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

3:1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל-האשה אף כי-אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן

3:2 ותאמר האשה אל-הנחש מפרי עץ-הגן נאכל

3:3 ומפרי העץ אשר בתוך-הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן-תמתון

3:4 ויאמר הנחש אל-האשה לא-מות תמתון

3:5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע

3:6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה-הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם-לאישה עמה ויאכל

3:7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת

3:8 וישמעו את-קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן

3:9 ויקרא יהוה אלהים אל-האדם ויאמר לו איכה

3:10 ויאמר את-קלך שמעתי בגן ואירא כי-עירם אנכי ואחבא

3:11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן-העץ אשר צויתיך לבלתי אכל-ממנו אכלת

3:12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה-לי מן-העץ ואכל

3:13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה-זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל

3:14 ויאמר יהוה אלהים אל-הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל-הבהמה ומכל חית השדה על-גחנך תלך ועפר תאכל כל-ימי חייך

3:15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב

3:16 אל-האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל-אישך תשוקתך והוא ימשל-בך

3:17 ולאדם אמר כי-שמעת לקול אשתך ותאכל מן-העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך

3:18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את-עשב השדה

3:19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל-האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל-עפר תשוב

3:20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל-חי

3:21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם

3:22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן-ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם

3:23 וישלחהו יהוה אלהים מגן-עדן לעבד את-האדמה אשר לקח משם

3:24 ויגרש את-האדם וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את-דרך עץ החיים

4:1 והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-יהוה

4:2 ותסף ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה

4:3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה

4:4 והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו

4:5 ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו

4:6 ויאמר יהוה אל-קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך

4:7 הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל-בו

4:8 ויאמר קין אל-הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו

4:9 ויאמר יהוה אל-קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי

4:10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן-האדמה

4:11 ועתה ארור אתה מן-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיך מידך

4:12 כי תעבד את-האדמה לא-תסף תת-כחה לך נע ונד תהיה בארץ

4:13 ויאמר קין אל-יהוה גדול עוני מנשוא

4:14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל-מצאי יהרגני

4:15 ויאמר לו יהוה לכן כל-הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו

4:16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ-נוד קדמת-עדן

4:17 וידע קין את-אשתו ותהר ותלד את-חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך

4:18 ויולד לחנוך את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושאל ילד את-למך

4:19 ויקח-לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה

4:20 ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה

4:21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב

4:22 וצלה גם-הוא ילדה את-תובל קין לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קין נעמה

4:23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי

4:24 כי שבעתים יקם-קין ולמך שבעים ושבעה

4:25 וידע אדם עוד את-אשתו ותלד בן ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין

4:26 ולשת גם-הוא ילד-בן ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה

5:1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו

5:2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את-שמם אדם ביום הבראם

5:3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את-שמו שת

5:4 ויהיו ימי-אדם אחרי הולידו את-שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות

5:5 ויהיו כל-ימי אדם אשר-חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת

5:6 ויחי-שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את-אנוש

5:7 ויחי-שת אחרי הולידו את-אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:8 ויהיו כל-ימי-שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת

5:9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את-קינן

5:10 ויחי אנוש אחרי הולידו את-קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:11 ויהיו כל-ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת

5:12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את-מהללאל

5:13 ויחי קינן אחרי הולידו את-מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:14 ויהיו כל-ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת

5:15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את-ירד

5:16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את-ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:17 ויהיו כל-ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת

5:18 ויחי-ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את-חנוך

5:19 ויחי-ירד אחרי הולידו את-חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:20 ויהיו כל-ימי-ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת

5:21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את-מתושלח

5:22 ויתהלך חנוך את-האלהים אחרי הולידו את-מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:23 ויהי כל-ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה

5:24 ויתהלך חנוך את-האלהים ואיננו כי-לקח אתו אלהים

5:25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את-למך

5:26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את-למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:27 ויהיו כל-ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת

5:28 ויחי-למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן

5:29 ויקרא את-שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן-האדמה אשר אררה יהוה

5:30 ויחי-למך אחרי הולידו את-נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות

5:31 ויהי כל-ימי-למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת

5:32 ויהי-נח בן-חמש מאות שנה ויולד נח את-שם את-חם ואת-יפת

6:1 ויהי כי-החל האדם לרב על-פני האדמה ובנות ילדו להם

6:2 ויראו בני-האלהים את-בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו

6:3 ויאמר יהוה לא-ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה

6:4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי-כן אשר יבאו בני האלהים אל-בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם

6:5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר מחשבת לבו רק רע כל-היום

6:6 וינחם יהוה כי-עשה את-האדם בארץ ויתעצב אל-לבו

6:7 ויאמר יהוה אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם

6:8 ונח מצא חן בעיני יהוה

6:9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את-האלהים התהלך-נח

6:10 ויולד נח שלשה בנים את-שם את-חם ואת-יפת

6:11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס

6:12 וירא אלהים את-הארץ והנה נשחתה כי-השחית כל-בשר את-דרכו על-הארץ

6:13 ויאמר אלהים לנח קץ כל-בשר בא לפני כי-מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את-הארץ

6:14 עשה לך תבת עצי-גפר קנים תעשה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר

6:15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה

6:16 צהר תעשה לתבה ואל-אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה

6:17 ואני הנני מביא את-המבול מים על-הארץ לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר-בארץ יגוע

6:18 והקמתי את-בריתי אתך ובאת אל-התבה אתה ובניך ואשתך ונשי-בניך אתך

6:19 ומכל-החי מכל-בשר שנים מכל תביא אל-התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו

6:20 מהעוף למינהו ומן-הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות

6:21 ואתה קח-לך מכל-מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה

6:22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה

7:1 ויאמר יהוה לנח בא-אתה וכל-ביתך אל-התבה כי-אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה

7:2 מכל הבהמה הטהורה תקח-לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן-הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו

7:3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על-פני כל-הארץ

7:4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על-הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את-כל-היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה

7:5 ויעש נח ככל אשר-צוהו יהוה

7:6 ונח בן-שש מאות שנה והמבול היה מים על-הארץ

7:7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל-התבה מפני מי המבול

7:8 מן-הבהמה הטהורה ומן-הבהמה אשר איננה טהרה ומן-העוף וכל אשר-רמש על-האדמה

7:9 שנים שנים באו אל-נח אל-התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את-נח

7:10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על-הארץ

7:11 בשנת שש-מאות שנה לחיי-נח בחדש השני בשבעה-עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל-מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו

7:12 ויהי הגשם על-הארץ ארבעים יום וארבעים לילה

7:13 בעצם היום הזה בא נח ושם-וחם ויפת בני-נח ואשת נח ושלשת נשי-בניו אתם אל-התבה

7:14 המה וכל-החיה למינה וכל-הבהמה למינה וכל-הרמש הרמש על-הארץ למינהו וכל-העוף למינהו כל צפור כל-כנף

7:15 ויבאו אל-נח אל-התבה שנים שנים מכל-הבשר אשר-בו רוח חיים

7:16 והבאים זכר ונקבה מכל-בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו

7:17 ויהי המבול ארבעים יום על-הארץ וירבו המים וישאו את-התבה ותרם מעל הארץ

7:18 ויגברו המים וירבו מאד על-הארץ ותלך התבה על-פני המים

7:19 והמים גברו מאד מאד על-הארץ ויכסו כל-ההרים הגבהים אשר-תחת כל-השמים

7:20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים

7:21 ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל-השרץ השרץ על-הארץ וכל האדם

7:22 כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו

7:23 וימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים וימחו מן-הארץ וישאר אך-נח ואשר אתו בתבה

7:24 ויגברו המים על-הארץ חמשים ומאת יום

8:1 ויזכר אלהים את-נח ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על-הארץ וישכו המים

8:2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן-השמים

8:3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום

8:4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה-עשר יום לחדש על הרי אררט

8:5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים

8:6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את-חלון התבה אשר עשה

8:7 וישלח את-הערב ויצא יצוא ושוב עד-יבשת המים מעל הארץ

8:8 וישלח את-היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

8:9 ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה ותשב אליו אל-התבה כי-מים על-פני כל-הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל-התבה

8:10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את-היונה מן-התבה

8:11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרף בפיה וידע נח כי-קלו המים מעל הארץ

8:12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את-היונה ולא-יספה שוב-אליו עוד

8:13 ויהי באחת ושש-מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את-מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה

8:14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ

8:15 וידבר אלהים אל-נח לאמר

8:16 צא מן-התבה אתה ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך

8:17 כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על-הארץ

8:18 ויצא-נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו

8:19 כל-החיה כל-הרמש וכל-העוף כל רומש על-הארץ למשפחתיהם יצאו מן-התבה

8:20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח

8:21 וירח יהוה את-ריח הניחח ויאמר יהוה אל-לבו לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי כאשר עשיתי

8:22 עד כל-ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו

9:1 ויברך אלהים את-נח ואת-בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את-הארץ

9:2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל-חית הארץ ועל כל-עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל-דגי הים בידכם נתנו

9:3 כל-רמש אשר הוא-חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את-כל

9:4 אך-בשר בנפשו דמו לא תאכלו

9:5 ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל-חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את-נפש האדם

9:6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את-האדם

9:7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו-בה

9:8 ויאמר אלהים אל-נח ואל-בניו אתו לאמר

9:9 ואני הנני מקים את-בריתי אתכם ואת-זרעכם אחריכם

9:10 ואת כל-נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל-חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ

9:11 והקמתי את-בריתי אתכם ולא-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול ולא-יהיה עוד מבול לשחת הארץ

9:12 ויאמר אלהים זאת אות-הברית אשר-אני נתן ביני וביניכם ובין כל-נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם

9:13 את-קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ

9:14 והיה בענני ענן על-הארץ ונראתה הקשת בענן

9:15 וזכרתי את-בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל-נפש חיה בכל-בשר ולא-יהיה עוד המים למבול לשחת כל-בשר

9:16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ

9:17 ויאמר אלהים אל-נח זאת אות-הברית אשר הקמתי ביני ובין כל-בשר אשר על-הארץ

9:18 ויהיו בני-נח היצאים מן-התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען

9:19 שלשה אלה בני-נח ומאלה נפצה כל-הארץ

9:20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם

9:21 וישת מן-היין וישכר ויתגל בתוך אהלה

9:22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני-אחיו בחוץ

9:23 ויקח שם ויפת את-השמלה וישימו על-שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו

9:24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר-עשה-לו בנו הקטן

9:25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו

9:26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו

9:27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי-שם ויהי כנען עבד למו

9:28 ויחי-נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה

9:29 ויהי כל-ימי-נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת

10:1 ואלה תולדת בני-נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול

10:2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס

10:3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה

10:4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים

10:5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם

10:6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען

10:7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן

10:8 וכוש ילד את-נמרד הוא החל להיות גבר בארץ

10:9 הוא-היה גבר-ציד לפני יהוה על-כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה

10:10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער

10:11 מן-הארץ ההוא יצא אשור ויבן את-נינוה ואת-רחבת עיר ואת-כלח

10:12 ואת-רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה

10:13 ומצרים ילד את-לודים ואת-ענמים ואת-להבים ואת-נפתחים

10:14 ואת-פתרסים ואת-כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת-כפתרים

10:15 וכנען ילד את-צידן בכרו ואת-חת

10:16 ואת-היבוסי ואת-האמרי ואת הגרגשי

10:17 ואת-החוי ואת-הערקי ואת-הסיני

10:18 ואת-הארודי ואת-הצמרי ואת-החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני

10:19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד-עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד-לשע

10:20 אלה בני-חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם

10:21 ולשם ילד גם-הוא אבי כל-בני-עבר אחי יפת הגדול

10:22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם

10:23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש

10:24 וארפכשד ילד את-שלח ושלח ילד את-עבר

10:25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

10:26 ויקטן ילד את-אלמודד ואת-שלף ואת-חצרמות ואת-ירח

10:27 ואת-הדורם ואת-אוזל ואת-דקלה

10:28 ואת-עובל ואת-אבימאל ואת-שבא

10:29 ואת-אופר ואת-חוילה ואת-יובב כל-אלה בני יקטן

10:30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם

10:31 אלה בני-שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם

10:32 אלה משפחת בני-נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול

11:1 ויהי כל-הארץ שפה אחת ודברים אחדים

11:2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם

11:3 ויאמרו איש אל-רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר

11:4 ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה-לנו שם פן-נפוץ על-פני כל-הארץ

11:5 וירד יהוה לראת את-העיר ואת-המגדל אשר בנו בני האדם

11:6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא-יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות

11:7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו

11:8 ויפץ יהוה אתם משם על-פני כל-הארץ ויחדלו לבנת העיר

11:9 על-כן קרא שמה בבל כי-שם בלל יהוה שפת כל-הארץ ומשם הפיצם יהוה על-פני כל-הארץ

11:10 אלה תולדת שם שם בן-מאת שנה ויולד את-ארפכשד שנתים אחר המבול

11:11 ויחי-שם אחרי הולידו את-ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות

11:12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את-שלח

11:13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את-שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

11:14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את-עבר

11:15 ויחי-שלח אחרי הולידו את-עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

11:16 ויחי-עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את-פלג

11:17 ויחי-עבר אחרי הולידו את-פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

11:18 ויחי-פלג שלשים שנה ויולד את-רעו

11:19 ויחי-פלג אחרי הולידו את-רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

11:20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את-שרוג

11:21 ויחי רעו אחרי הולידו את-שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

11:22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את-נחור

11:23 ויחי שרוג אחרי הולידו את-נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות

11:24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את-תרח

11:25 ויחי נחור אחרי הולידו את-תרח תשע-עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות

11:26 ויחי-תרח שבעים שנה ויולד את-אברם את-נחור ואת-הרן

11:27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את-אברם את-נחור ואת-הרן והרן הוליד את-לוט

11:28 וימת הרן על-פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

11:29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת-אברם שרי ושם אשת-נחור מלכה בת-הרן אבי-מלכה ואבי יסכה

11:30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד

11:31 ויקח תרח את-אברם בנו ואת-לוט בן-הרן בן-בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד-חרן וישבו שם

11:32 ויהיו ימי-תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן

12:1 ויאמר יהוה אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך

12:2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה

12:3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה

12:4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן-חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

12:5 ויקח אברם את-שרי אשתו ואת-לוט בן-אחיו ואת-כל-רכושם אשר רכשו ואת-הנפש אשר-עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען

12:6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ

12:7 וירא יהוה אל-אברם ויאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו

12:8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית-אל ויט אהלה בית-אל מים והעי מקדם ויבן-שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

12:9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה

12:10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי-כבד הרעב בארץ

12:11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל-שרי אשתו הנה-נא ידעתי כי אשה יפת-מראה את

12:12 והיה כי-יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו

12:13 אמרי-נא אחתי את למען ייטב-לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך

12:14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את-האשה כי-יפה הוא מאד

12:15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל-פרעה ותקח האשה בית פרעה

12:16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי-לו צאן-ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים

12:17 וינגע יהוה את-פרעה נגעים גדלים ואת-ביתו על-דבר שרי אשת אברם

12:18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה-זאת עשית לי למה לא-הגדת לי כי אשתך הוא

12:19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך

12:20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת-אשתו ואת-כל-אשר-לו

13:1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל-אשר-לו ולוט עמו הנגבה

13:2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

13:3 וילך למסעיו מנגב ועד-בית-אל עד-המקום אשר-היה שם אהלה בתחלה בין בית-אל ובין העי

13:4 אל-מקום המזבח אשר-עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה

13:5 וגם-ללוט ההלך את-אברם היה צאן-ובקר ואהלים

13:6 ולא-נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי-היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

13:7 ויהי-ריב בין רעי מקנה-אברם ובין רעי מקנה-לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ

13:8 ויאמר אברם אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי-אנשים אחים אנחנו

13:9 הלא כל-הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה

13:10 וישא-לוט את-עיניו וירא את-כל-ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את-סדם ואת-עמרה כגן-יהוה כארץ מצרים באכה צער

13:11 ויבחר-לו לוט את כל-ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

13:12 אברם ישב בארץ-כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד-סדם

13:13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

13:14 ויהוה אמר אל-אברם אחרי הפרד-לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן-המקום אשר-אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה

13:15 כי את-כל-הארץ אשר-אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד-עולם

13:16 ושמתי את-זרעך כעפר הארץ אשר אם-יוכל איש למנות את-עפר הארץ גם-זרעך ימנה

13:17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

13:18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן-שם מזבח ליהוה

14:1 ויהי בימי אמרפל מלך-שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

14:2 עשו מלחמה את-ברע מלך סדם ואת-ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא-צער

14:3 כל-אלה חברו אל-עמק השדים הוא ים המלח

14:4 שתים עשרה שנה עבדו את-כדרלעמר ושלש-עשרה שנה מרדו

14:5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את-רפאים בעשתרת קרנים ואת-הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים

14:6 ואת-החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על-המדבר

14:7 וישבו ויבאו אל-עין משפט הוא קדש ויכו את-כל-שדה העמלקי וגם את-האמרי הישב בחצצן תמר

14:8 ויצא מלך-סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא-צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים

14:9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את-החמשה

14:10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך-סדם ועמרה ויפלו-שמה והנשארים הרה נסו

14:11 ויקחו את-כל-רכש סדם ועמרה ואת-כל-אכלם וילכו

14:12 ויקחו את-לוט ואת-רכשו בן-אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם

14:13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית-אברם

14:14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את-חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד-דן

14:15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד-חובה אשר משמאל לדמשק

14:16 וישב את כל-הרכש וגם את-לוט אחיו ורכשו השיב וגם את-הנשים ואת-העם

14:17 ויצא מלך-סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את-כדר-לעמר ואת-המלכים אשר אתו אל-עמק שוה הוא עמק המלך

14:18 ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

14:19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

14:20 וברוך אל עליון אשר-מגן צריך בידך ויתן-לו מעשר מכל

14:21 ויאמר מלך-סדם אל-אברם תן-לי הנפש והרכש קח-לך

14:22 ויאמר אברם אל-מלך סדם הרמתי ידי אל-יהוה אל עליון קנה שמים וארץ

14:23 אם-מחוט ועד שרוך-נעל ואם-אקח מכל-אשר-לך ולא תאמר אני העשרתי את-אברם

14:24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם

15:1 אחר הדברים האלה היה דבר-יהוה אל-אברם במחזה לאמר אל-תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד

15:2 ויאמר אברם אדני יהוה מה-תתן-לי ואנכי הולך ערירי ובן-משק ביתי הוא דמשק אליעזר

15:3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן-ביתי יורש אתי

15:4 והנה דבר-יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי-אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

15:5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט-נא השמימה וספר הכוכבים אם-תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

15:6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

15:7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את-הארץ הזאת לרשתה

15:8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

15:9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

15:10 ויקח-לו את-כל-אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש-בתרו לקראת רעהו ואת-הצפר לא בתר

15:11 וירד העיט על-הפגרים וישב אתם אברם

15:12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על-אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

15:13 ויאמר לאברם ידע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

15:14 וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי-כן יצאו ברכש גדול

15:15 ואתה תבוא אל-אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

15:16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא-שלם עון האמרי עד-הנה

15:17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

15:18 ביום ההוא כרת יהוה את-אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את-הארץ הזאת מנהר מצרים עד-הנהר הגדל נהר-פרת

15:19 את-הקיני ואת-הקנזי ואת הקדמני

15:20 ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאים

15:21 ואת-האמרי ואת-הכנעני ואת-הגרגשי ואת-היבוסי

16:1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר

16:2 ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרני יהוה מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי

16:3 ותקח שרי אשת-אברם את-הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

16:4 ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה

16:5 ותאמר שרי אל-אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך

16:6 ויאמר אברם אל-שרי הנה שפחתך בידך עשי-לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

16:7 וימצאה מלאך יהוה על-עין המים במדבר על-העין בדרך שור

16:8 ויאמר הגר שפחת שרי אי-מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת

16:9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל-גברתך והתעני תחת ידיה

16:10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את-זרעך ולא יספר מרב

16:11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי-שמע יהוה אל-עניך

16:12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל-פני כל-אחיו ישכן

16:13 ותקרא שם-יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי

16:14 על-כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין-קדש ובין ברד

16:15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם-בנו אשר-ילדה הגר ישמעאל

16:16 ואברם בן-שמנים שנה ושש שנים בלדת-הגר את-ישמעאל לאברם

17:1 ויהי אברם בן-תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל-אברם ויאמר אליו אני-אל שדי התהלך לפני והיה תמים

17:2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד

17:3 ויפל אברם על-פניו וידבר אתו אלהים לאמר

17:4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

17:5 ולא-יקרא עוד את-שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב-המון גוים נתתיך

17:6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

17:7 והקמתי את-בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

17:8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל-ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

17:9 ויאמר אלהים אל-אברהם ואתה את-בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם

17:10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל-זכר

17:11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם

17:12 ובן-שמנת ימים ימול לכם כל-זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת-כסף מכל בן-נכר אשר לא מזרעך הוא

17:13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

17:14 וערל זכר אשר לא-ימול את-בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את-בריתי הפר

17:15 ויאמר אלהים אל-אברהם שרי אשתך לא-תקרא את-שמה שרי כי שרה שמה

17:16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו

17:17 ויפל אברהם על-פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה-שנה יולד ואם-שרה הבת-תשעים שנה תלד

17:18 ויאמר אברהם אל-האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך

17:19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את-שמו יצחק והקמתי את-בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו

17:20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים-עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול

17:21 ואת-בריתי אקים את-יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

17:22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

17:23 ויקח אברהם את-ישמעאל בנו ואת כל-ילידי ביתו ואת כל-מקנת כספו כל-זכר באנשי בית אברהם וימל את-בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

17:24 ואברהם בן-תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו

17:25 וישמעאל בנו בן-שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו

17:26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו

17:27 וכל-אנשי ביתו יליד בית ומקנת-כסף מאת בן-נכר נמלו אתו

18:1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח-האהל כחם היום

18:2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה

18:3 ויאמר אדני אם-נא מצאתי חן בעיניך אל-נא תעבר מעל עבדך

18:4 יקח-נא מעט-מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ

18:5 ואקחה פת-לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי-על-כן עברתם על-עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

18:6 וימהר אברהם האהלה אל-שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות

18:7 ואל-הבקר רץ אברהם ויקח בן-בקר רך וטוב ויתן אל-הנער וימהר לעשות אתו

18:8 ויקח חמאה וחלב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

18:9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

18:10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה-בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו

18:11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים

18:12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקן

18:13 ויאמר יהוה אל-אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי

18:14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן

18:15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת

18:16 ויקמו משם האנשים וישקפו על-פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם

18:17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה

18:18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ

18:19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על-אברהם את אשר-דבר עליו

18:20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי-רבה וחטאתם כי כבדה מאד

18:21 ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם-לא אדעה

18:22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה

18:23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם-רשע

18:24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא-תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה

18:25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם-רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל-הארץ לא יעשה משפט

18:26 ויאמר יהוה אם-אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל-המקום בעבורם

18:27 ויען אברהם ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני ואנכי עפר ואפר

18:28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את-כל-העיר ויאמר לא אשחית אם-אמצא שם ארבעים וחמשה

18:29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים

18:30 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם-אמצא שם שלשים

18:31 ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

18:32 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אך-הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

18:33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל-אברהם ואברהם שב למקמו

19:1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער-סדם וירא-לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה

19:2 ויאמר הנה נא-אדני סורו נא אל-בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין

19:3 ויפצר-בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל-ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

19:4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על-הבית מנער ועד-זקן כל-העם מקצה

19:5 ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר-באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם

19:6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו

19:7 ויאמר אל-נא אחי תרעו

19:8 הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש אוציאה-נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל-תעשו דבר כי-על-כן באו בצל קרתי

19:9 ויאמרו גש-הלאה ויאמרו האחד בא-לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

19:10 וישלחו האנשים את-ידם ויביאו את-לוט אליהם הביתה ואת-הדלת סגרו

19:11 ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד-גדול וילאו למצא הפתח

19:12 ויאמרו האנשים אל-לוט עד מי-לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר-לך בעיר הוצא מן-המקום

19:13 כי-משחתים אנחנו את-המקום הזה כי-גדלה צעקתם את-פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה

19:14 ויצא לוט וידבר אל-חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן-המקום הזה כי-משחית יהוה את-העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו

19:15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את-אשתך ואת-שתי בנתיך הנמצאת פן-תספה בעון העיר

19:16 ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד-אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר

19:17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על-נפשך אל-תביט אחריך ואל-תעמד בכל-הככר ההרה המלט פן-תספה

19:18 ויאמר לוט אלהם אל-נא אדני

19:19 הנה-נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את-נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן-תדבקני הרעה ומתי

19:20 הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי

19:21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את-העיר אשר דברת

19:22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד-באך שמה על-כן קרא שם-העיר צוער

19:23 השמש יצא על-הארץ ולוט בא צערה

19:24 ויהוה המטיר על-סדם ועל-עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן-השמים

19:25 ויהפך את-הערים האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערים וצמח האדמה

19:26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח

19:27 וישכם אברהם בבקר אל-המקום אשר-עמד שם את-פני יהוה

19:28 וישקף על-פני סדם ועמרה ועל-כל-פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן

19:29 ויהי בשחת אלהים את-ערי הככר ויזכר אלהים את-אברהם וישלח את-לוט מתוך ההפכה בהפך את-הערים אשר-ישב בהן לוט

19:30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו

19:31 ותאמר הבכירה אל-הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל-הארץ

19:32 לכה נשקה את-אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

19:33 ותשקין את-אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את-אביה ולא-ידע בשכבה ובקומה

19:34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל-הצעירה הן-שכבתי אמש את-אבי נשקנו יין גם-הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע

19:35 ותשקין גם בלילה ההוא את-אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא-ידע בשכבה ובקמה

19:36 ותהרין שתי בנות-לוט מאביהן

19:37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי-מואב עד-היום

19:38 והצעירה גם-הוא ילדה בן ותקרא שמו בן-עמי הוא אבי בני-עמון עד-היום

20:1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין-קדש ובין שור ויגר בגרר

20:2 ויאמר אברהם אל-שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את-שרה

20:3 ויבא אלהים אל-אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על-האשה אשר-לקחת והוא בעלת בעל

20:4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם-צדיק תהרג

20:5 הלא הוא אמר-לי אחתי הוא והיא-גם-הוא אמרה אחי הוא בתם-לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת

20:6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם-לבבך עשית זאת ואחשך גם-אנכי אותך מחטו-לי על-כן לא-נתתיך לנגע אליה

20:7 ועתה השב אשת-האיש כי-נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם-אינך משיב דע כי-מות תמות אתה וכל-אשר-לך

20:8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל-עבדיו וידבר את-כל-הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד

20:9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה-עשית לנו ומה-חטאתי לך כי-הבאת עלי ועל-ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא-יעשו עשית עמדי

20:10 ויאמר אבימלך אל-אברהם מה ראית כי עשית את-הדבר הזה

20:11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין-יראת אלהים במקום הזה והרגוני על-דבר אשתי

20:12 וגם-אמנה אחתי בת-אבי הוא אך לא בת-אמי ותהי-לי לאשה

20:13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל-המקום אשר נבוא שמה אמרי-לי אחי הוא

20:14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו

20:15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב

20:16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא-לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת

20:17 ויתפלל אברהם אל-האלהים וירפא אלהים את-אבימלך ואת-אשתו ואמהתיו וילדו

20:18 כי-עצר עצר יהוה בעד כל-רחם לבית אבימלך על-דבר שרה אשת אברהם

21:1 ויהוה פקד את-שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

21:2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר-דבר אתו אלהים

21:3 ויקרא אברהם את-שם-בנו הנולד-לו אשר-ילדה-לו שרה יצחק

21:4 וימל אברהם את-יצחק בנו בן-שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

21:5 ואברהם בן-מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

21:6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל-השמע יצחק-לי

21:7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי-ילדתי בן לזקניו

21:8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את-יצחק

21:9 ותרא שרה את-בן-הגר המצרית אשר-ילדה לאברהם מצחק

21:10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת-בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם-יצחק

21:11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

21:12 ויאמר אלהים אל-אברהם אל-ירע בעיניך על-הנער ועל-אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע

21:13 וגם את-בן-האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא

21:14 וישכם אברהם בבקר ויקח-לחם וחמת מים ויתן אל-הגר שם על-שכמה ואת-הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

21:15 ויכלו המים מן-החמת ותשלך את-הילד תחת אחד השיחם

21:16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל-אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את-קלה ותבך

21:17 וישמע אלהים את-קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל-הגר מן-השמים ויאמר לה מה-לך הגר אל-תיראי כי-שמע אלהים אל-קול הנער באשר הוא-שם

21:18 קומי שאי את-הנער והחזיקי את-ידך בו כי-לגוי גדול אשימנו

21:19 ויפקח אלהים את-עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את-החמת מים ותשק את-הנער

21:20 ויהי אלהים את-הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21:21 וישב במדבר פארן ותקח-לו אמו אשה מארץ מצרים

21:22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר-צבאו אל-אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר-אתה עשה

21:23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם-תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר-עשיתי עמך תעשה עמדי ועם-הארץ אשר-גרתה בה

21:24 ויאמר אברהם אנכי אשבע

21:25 והוכח אברהם את-אבימלך על-אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

21:26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את-הדבר הזה וגם-אתה לא-הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום

21:27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

21:28 ויצב אברהם את-שבע כבשת הצאן לבדהן

21:29 ויאמר אבימלך אל-אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

21:30 ויאמר כי את-שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה-לי לעדה כי חפרתי את-הבאר הזאת

21:31 על-כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם

21:32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר-צבאו וישבו אל-ארץ פלשתים

21:33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא-שם בשם יהוה אל עולם

21:34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים

22:1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את-אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני

22:2 ויאמר קח-נא את-בנך את-יחידך אשר-אהבת את-יצחק ולך-לך אל-ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך

22:3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את-חמרו ויקח את-שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל-המקום אשר-אמר-לו האלהים

22:4 ביום השלישי וישא אברהם את-עיניו וירא את-המקום מרחק

22:5 ויאמר אברהם אל-נעריו שבו-לכם פה עם-החמור ואני והנער נלכה עד-כה ונשתחוה ונשובה אליכם

22:6 ויקח אברהם את-עצי העלה וישם על-יצחק בנו ויקח בידו את-האש ואת-המאכלת וילכו שניהם יחדו

22:7 ויאמר יצחק אל-אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה

22:8 ויאמר אברהם אלהים יראה-לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו

22:9 ויבאו אל-המקום אשר אמר-לו האלהים ויבן שם אברהם את-המזבח ויערך את-העצים ויעקד את-יצחק בנו וישם אתו על-המזבח ממעל לעצים

22:10 וישלח אברהם את-ידו ויקח את-המאכלת לשחט את-בנו

22:11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן-השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני

22:12 ויאמר אל-תשלח ידך אל-הנער ואל-תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי-ירא אלהים אתה ולא חשכת את-בנך את-יחידך ממני

22:13 וישא אברהם את-עיניו וירא והנה-איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את-האיל ויעלהו לעלה תחת בנו

22:14 ויקרא אברהם שם-המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה

22:15 ויקרא מלאך יהוה אל-אברהם שנית מן-השמים

22:16 ויאמר בי נשבעתי נאם-יהוה כי יען אשר עשית את-הדבר הזה ולא חשכת את-בנך את-יחידך

22:17 כי-ברך אברכך והרבה ארבה את-זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על-שפת הים וירש זרעך את שער איביו

22:18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי

22:19 וישב אברהם אל-נעריו ויקמו וילכו יחדו אל-באר שבע וישב אברהם בבאר שבע

22:20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם-הוא בנים לנחור אחיך

22:21 את-עוץ בכרו ואת-בוז אחיו ואת-קמואל אבי ארם

22:22 ואת-כשד ואת-חזו ואת-פלדש ואת-ידלף ואת בתואל

22:23 ובתואל ילד את-רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם

22:24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם-הוא את-טבח ואת-גחם ואת-תחש ואת-מעכה

23:1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

23:2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה

23:3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל-בני-חת לאמר

23:4 גר-ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת-קבר עמכם ואקברה מתי מלפני

23:5 ויענו בני-חת את-אברהם לאמר לו

23:6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את-מתך איש ממנו את-קברו לא-יכלה ממך מקבר מתך

23:7 ויקם אברהם וישתחו לעם-הארץ לבני-חת

23:8 וידבר אתם לאמר אם-יש את-נפשכם לקבר את-מתי מלפני שמעוני ופגעו-לי בעפרון בן-צחר

23:9 ויתן-לי את-מערת המכפלה אשר-לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת-קבר

23:10 ועפרון ישב בתוך בני-חת ויען עפרון החתי את-אברהם באזני בני-חת לכל באי שער-עירו לאמר

23:11 לא-אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר-בו לך נתתיה לעיני בני-עמי נתתיה לך קבר מתך

23:12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ

23:13 וידבר אל-עפרון באזני עם-הארץ לאמר אך אם-אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את-מתי שמה

23:14 ויען עפרון את-אברהם לאמר לו

23:15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל-כסף ביני ובינך מה-הוא ואת-מתך קבר

23:16 וישמע אברהם אל-עפרון וישקל אברהם לעפרן את-הכסף אשר דבר באזני בני-חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר

23:17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר-בו וכל-העץ אשר בשדה אשר בכל-גבלו סביב

23:18 לאברהם למקנה לעיני בני-חת בכל באי שער-עירו

23:19 ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא הוא חברון בארץ כנען

23:20 ויקם השדה והמערה אשר-בו לאברהם לאחזת-קבר מאת בני-חת

24:1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את-אברהם בכל

24:2 ויאמר אברהם אל-עבדו זקן ביתו המשל בכל-אשר-לו שים-נא ידך תחת ירכי

24:3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו

24:4 כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק

24:5 ויאמר אליו העבד אולי לא-תאבה האשה ללכת אחרי אל-הארץ הזאת ההשב אשיב את-בנך אל-הארץ אשר-יצאת משם

24:6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן-תשיב את-בני שמה

24:7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר-לי ואשר נשבע-לי לאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם

24:8 ואם-לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את-בני לא תשב שמה

24:9 וישם העבד את-ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על-הדבר הזה

24:10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל-טוב אדניו בידו ויקם וילך אל-ארם נהרים אל-עיר נחור

24:11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל-באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת

24:12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה-נא לפני היום ועשה-חסד עם אדני אברהם

24:13 הנה אנכי נצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים

24:14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי-נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם-גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדני

24:15 ויהי-הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן-מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על-שכמה

24:16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל

24:17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט-מים מכדך

24:18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על-ידה ותשקהו

24:19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם-כלו לשתת

24:20 ותמהר ותער כדה אל-השקת ותרץ עוד אל-הבאר לשאב ותשאב לכל-גמליו

24:21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם-לא

24:22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על-ידיה עשרה זהב משקלם

24:23 ויאמר בת-מי את הגידי נא לי היש בית-אביך מקום לנו ללין

24:24 ותאמר אליו בת-בתואל אנכי בן-מלכה אשר ילדה לנחור

24:25 ותאמר אליו גם-תבן גם-מספוא רב עמנו גם-מקום ללון

24:26 ויקד האיש וישתחו ליהוה

24:27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא-עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני

24:28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה

24:29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל-האיש החוצה אל-העין

24:30 ויהי כראת את-הנזם ואת-הצמדים על-ידי אחתו וכשמעו את-דברי רבקה אחתו לאמר כה-דבר אלי האיש ויבא אל-האיש והנה עמד על-הגמלים על-העין

24:31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים

24:32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו

24:33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם-דברתי דברי ויאמר דבר

24:34 ויאמר עבד אברהם אנכי

24:35 ויהוה ברך את-אדני מאד ויגדל ויתן-לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים

24:36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן-לו את-כל-אשר-לו

24:37 וישבעני אדני לאמר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו

24:38 אם-לא אל-בית-אבי תלך ואל-משפחתי ולקחת אשה לבני

24:39 ואמר אל-אדני אלי לא-תלך האשה אחרי

24:40 ויאמר אלי יהוה אשר-התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי

24:41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל-משפחתי ואם-לא יתנו לך והיית נקי מאלתי

24:42 ואבא היום אל-העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם-ישך-נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה

24:43 הנה אנכי נצב על-עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני-נא מעט-מים מכדך

24:44 ואמרה אלי גם-אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר-הכיח יהוה לבן-אדני

24:45 אני טרם אכלה לדבר אל-לבי והנה רבקה יצאת וכדה על-שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא

24:46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם-גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה

24:47 ואשאל אתה ואמר בת-מי את ותאמר בת-בתואל בן-נחור אשר ילדה-לו מלכה ואשם הנזם על-אפה והצמידים על-ידיה

24:48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את-יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את-בת-אחי אדני לבנו

24:49 ועתה אם-ישכם עשים חסד ואמת את-אדני הגידו לי ואם-לא הגידו לי ואפנה על-ימין או על-שמאל

24:50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או-טוב

24:51 הנה-רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן-אדניך כאשר דבר יהוה

24:52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את-דבריהם וישתחו ארצה ליהוה

24:53 ויוצא העבד כלי-כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה

24:54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר-עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני

24:55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך

24:56 ויאמר אלהם אל-תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני

24:57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את-פיה

24:58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם-האיש הזה ותאמר אלך

24:59 וישלחו את-רבקה אחתם ואת-מנקתה ואת-עבד אברהם ואת-אנשיו

24:60 ויברכו את-רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו

24:61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על-הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את-רבקה וילך

24:62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב

24:63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים

24:64 ותשא רבקה את-עיניה ותרא את-יצחק ותפל מעל הגמל

24:65 ותאמר אל-העבד מי-האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס

24:66 ויספר העבד ליצחק את כל-הדברים אשר עשה

24:67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את-רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו

25:1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

25:2 ותלד לו את-זמרן ואת-יקשן ואת-מדן ואת-מדין ואת-ישבק ואת-שוח

25:3 ויקשן ילד את-שבא ואת-דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים

25:4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל-אלה בני קטורה

25:5 ויתן אברהם את-כל-אשר-לו ליצחק

25:6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל-ארץ קדם

25:7 ואלה ימי שני-חיי אברהם אשר-חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים

25:8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל-עמיו

25:9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל-מערת המכפלה אל-שדה עפרן בן-צחר החתי אשר על-פני ממרא

25:10 השדה אשר-קנה אברהם מאת בני-חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו

25:11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את-יצחק בנו וישב יצחק עם-באר לחי ראי

25:12 ואלה תלדת ישמעאל בן-אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם

25:13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם

25:14 ומשמע ודומה ומשא

25:15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה

25:16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים-עשר נשיאם לאמתם

25:17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל-עמיו

25:18 וישכנו מחוילה עד-שור אשר על-פני מצרים באכה אשורה על-פני כל-אחיו נפל

25:19 ואלה תולדת יצחק בן-אברהם אברהם הוליד את-יצחק

25:20 ויהי יצחק בן-ארבעים שנה בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה

25:21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו

25:22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם-כן למה זה אנכי ותלך לדרש את-יהוה

25:23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר

25:24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה

25:25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו

25:26 ואחרי-כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן-ששים שנה בלדת אתם

25:27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים

25:28 ויאהב יצחק את-עשו כי-ציד בפיו ורבקה אהבת את-יעקב

25:29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן-השדה והוא עיף

25:30 ויאמר עשו אל-יעקב הלעיטני נא מן-האדם האדם הזה כי עיף אנכי על-כן קרא-שמו אדום

25:31 ויאמר יעקב מכרה כיום את-בכרתך לי

25:32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה-זה לי בכרה

25:33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את-בכרתו ליעקב

25:34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את-הבכרה

26:1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל-אבימלך מלך-פלשתים גררה

26:2 וירא אליו יהוה ויאמר אל-תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך

26:3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי-לך ולזרעך אתן את-כל-הארצת האל והקמתי את-השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך

26:4 והרביתי את-זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל-הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ

26:5 עקב אשר-שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי

26:6 וישב יצחק בגרר

26:7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן-יהרגני אנשי המקום על-רבקה כי-טובת מראה הוא

26:8 ויהי כי ארכו-לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו

26:9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן-אמות עליה

26:10 ויאמר אבימלך מה-זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את-אשתך והבאת עלינו אשם

26:11 ויצו אבימלך את-כל-העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת

26:12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה

26:13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי-גדל מאד

26:14 ויהי-לו מקנה-צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים

26:15 וכל-הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר

26:16 ויאמר אבימלך אל-יצחק לך מעמנו כי-עצמת-ממנו מאד

26:17 וילך משם יצחק ויחן בנחל-גרר וישב שם

26:18 וישב יצחק ויחפר את-בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר-קרא להן אביו

26:19 ויחפרו עבדי-יצחק בנחל וימצאו-שם באר מים חיים

26:20 ויריבו רעי גרר עם-רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם-הבאר עשק כי התעשקו עמו

26:21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם-עליה ויקרא שמה שטנה

26:22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי-עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ

26:23 ויעל משם באר שבע

26:24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל-תירא כי-אתך אנכי וברכתיך והרביתי את-זרעך בעבור אברהם עבדי

26:25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט-שם אהלו ויכרו-שם עבדי-יצחק באר

26:26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר-צבאו

26:27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם

26:28 ויאמרו ראו ראינו כי-היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך

26:29 אם-תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק-טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה

26:30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

26:31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום

26:32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על-אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים

26:33 ויקרא אתה שבעה על-כן שם-העיר באר שבע עד היום הזה

26:34 ויהי עשו בן-ארבעים שנה ויקח אשה את-יהודית בת-בארי החתי ואת-בשמת בת-אילן החתי

26:35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה

27:1 ויהי כי-זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את-עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני

27:2 ויאמר הנה-נא זקנתי לא ידעתי יום מותי

27:3 ועתה שא-נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה

27:4 ועשה-לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות

27:5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל-עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא

27:6 ורבקה אמרה אל-יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את-אביך מדבר אל-עשו אחיך לאמר

27:7 הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי

27:8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך

27:9 לך-נא אל-הצאן וקח-לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב

27:10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו

27:11 ויאמר יעקב אל-רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק

27:12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה

27:13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח-לי

27:14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו

27:15 ותקח רבקה את-בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את-יעקב בנה הקטן

27:16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על-ידיו ועל חלקת צואריו

27:17 ותתן את-המטעמים ואת-הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה

27:18 ויבא אל-אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני

27:19 ויאמר יעקב אל-אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום-נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך

27:20 ויאמר יצחק אל-בנו מה-זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני

27:21 ויאמר יצחק אל-יעקב גשה-נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם-לא

27:22 ויגש יעקב אל-יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו

27:23 ולא הכירו כי-היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו

27:24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני

27:25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש-לו ויאכל ויבא לו יין וישת

27:26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה-נא ושקה-לי בני

27:27 ויגש וישק-לו וירח את-ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה

27:28 ויתן-לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש

27:29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך

27:30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את-יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו

27:31 ויעש גם-הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך

27:32 ויאמר לו יצחק אביו מי-אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו

27:33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד-מאד ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם-ברוך יהיה

27:34 כשמע עשו את-דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד-מאד ויאמר לאביו ברכני גם-אני אבי

27:35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך

27:36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את-בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא-אצלת לי ברכה

27:37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני

27:38 ויאמר עשו אל-אביו הברכה אחת הוא-לך אבי ברכני גם-אני אבי וישא עשו קלו ויבך

27:39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל

27:40 ועל-חרבך תחיה ואת-אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך

27:41 וישטם עשו את-יעקב על-הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את-יעקב אחי

27:42 ויגד לרבקה את-דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך

27:43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח-לך אל-לבן אחי חרנה

27:44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר-תשוב חמת אחיך

27:45 עד-שוב אף-אחיך ממך ושכח את אשר-עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם-שניכם יום אחד

27:46 ותאמר רבקה אל-יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם-לקח יעקב אשה מבנות-חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים

28:1 ויקרא יצחק אל-יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא-תקח אשה מבנות כנען

28:2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח-לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך

28:3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים

28:4 ויתן-לך את-ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את-ארץ מגריך אשר-נתן אלהים לאברהם

28:5 וישלח יצחק את-יעקב וילך פדנה ארם אל-לבן בן-בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו

28:6 וירא עשו כי-ברך יצחק את-יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת-לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא-תקח אשה מבנות כנען

28:7 וישמע יעקב אל-אביו ואל-אמו וילך פדנה ארם

28:8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו

28:9 וילך עשו אל-ישמעאל ויקח את-מחלת בת-ישמעאל בן-אברהם אחות נביות על-נשיו לו לאשה

28:10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה

28:11 ויפגע במקום וילן שם כי-בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא

28:12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו

28:13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך

28:14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל-משפחת האדמה ובזרעך

28:15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר-תלך והשבתיך אל-האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר-דברתי לך

28:16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

28:17 ויירא ויאמר מה-נורא המקום הזה אין זה כי אם-בית אלהים וזה שער השמים

28:18 וישכם יעקב בבקר ויקח את-האבן אשר-שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על-ראשה

28:19 ויקרא את-שם-המקום ההוא בית-אל ואולם לוז שם-העיר לראשנה

28:20 וידר יעקב נדר לאמר אם-יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן-לי לחם לאכל ובגד ללבש

28:21 ושבתי בשלום אל-בית אבי והיה יהוה לי לאלהים

28:22 והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן-לי עשר אעשרנו לך

29:1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני-קדם

29:2 וירא והנה באר בשדה והנה-שם שלשה עדרי-צאן רבצים עליה כי מן-הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על-פי הבאר

29:3 ונאספו-שמה כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקו את-הצאן והשיבו את-האבן על-פי הבאר למקמה

29:4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו

29:5 ויאמר להם הידעתם את-לבן בן-נחור ויאמרו ידענו

29:6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם-הצאן

29:7 ויאמר הן עוד היום גדול לא-עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו

29:8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן

29:9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם-הצאן אשר לאביה כי רעה הוא

29:10 ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אמו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את-צאן לבן אחי אמו

29:11 וישק יעקב לרחל וישא את-קלו ויבך

29:12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

29:13 ויהי כשמע לבן את-שמע יעקב בן-אחתו וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו ויביאהו אל-ביתו ויספר ללבן את כל-הדברים האלה

29:14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים

29:15 ויאמר לבן ליעקב הכי-אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה-משכרתך

29:16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

29:17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה

29:18 ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה

29:19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי

29:20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה

29:21 ויאמר יעקב אל-לבן הבה את-אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה

29:22 ויאסף לבן את-כל-אנשי המקום ויעש משתה

29:23 ויהי בערב ויקח את-לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה

29:24 ויתן לבן לה את-זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה

29:25 ויהי בבקר והנה-הוא לאה ויאמר אל-לבן מה-זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

29:26 ויאמר לבן לא-יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה

29:27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם-את-זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע-שנים אחרות

29:28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן-לו את-רחל בתו לו לאשה

29:29 ויתן לבן לרחל בתו את-בלהה שפחתו לה לשפחה

29:30 ויבא גם אל-רחל ויאהב גם-את-רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע-שנים אחרות

29:31 וירא יהוה כי-שנואה לאה ויפתח את-רחמה ורחל עקרה

29:32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי-ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי

29:33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנכי ויתן-לי גם-את-זה ותקרא שמו שמעון

29:34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי-ילדתי לו שלשה בנים על-כן קרא-שמו לוי

29:35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את-יהוה על-כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת

30:1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי

30:2 ויחר-אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר-מנע ממך פרי-בטן

30:3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על-ברכי ואבנה גם-אנכי ממנה

30:4 ותתן-לו את-בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב

30:5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

30:6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן-לי בן על-כן קראה שמו דן

30:7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב

30:8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם-אחתי גם-יכלתי ותקרא שמו נפתלי

30:9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את-זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

30:10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן

30:11 ותאמר לאה בגד ותקרא את-שמו גד

30:12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

30:13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את-שמו אשר

30:14 וילך ראובן בימי קציר-חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל-לאה אמו ותאמר רחל אל-לאה תני-נא לי מדודאי בנך

30:15 ותאמר לה המעט קחתך את-אישי ולקחת גם את-דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך

30:16 ויבא יעקב מן-השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא

30:17 וישמע אלהים אל-לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

30:18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

30:19 ותהר עוד לאה ותלד בן-ששי ליעקב

30:20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי-ילדתי לו ששה בנים ותקרא את-שמו זבלון

30:21 ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה

30:22 ויזכר אלהים את-רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את-רחמה

30:23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את-חרפתי

30:24 ותקרא את-שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

30:25 ויהי כאשר ילדה רחל את-יוסף ויאמר יעקב אל-לבן שלחני ואלכה אל-מקומי ולארצי

30:26 תנה את-נשי ואת-ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את-עבדתי אשר עבדתיך

30:27 ויאמר אליו לבן אם-נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך

30:28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה

30:29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר-היה מקנך אתי

30:30 כי מעט אשר-היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם-אנכי לביתי

30:31 ויאמר מה אתן-לך ויאמר יעקב לא-תתן-לי מאומה אם-תעשה-לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר

30:32 אעבר בכל-צאנך היום הסר משם כל-שה נקד וטלוא וכל-שה-חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי

30:33 וענתה-בי צדקתי ביום מחר כי-תבוא על-שכרי לפניך כל אשר-איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי

30:34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך

30:35 ויסר ביום ההוא את-התישים העקדים והטלאים ואת כל-העזים הנקדות והטלאת כל אשר-לבן בו וכל-חום בכשבים ויתן ביד-בניו

30:36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את-צאן לבן הנותרת

30:37 ויקח-לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על-המקלות

30:38 ויצג את-המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות

30:39 ויחמו הצאן אל-המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

30:40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל-עקד וכל-חום בצאן לבן וישת-לו עדרים לבדו ולא שתם על-צאן לבן

30:41 והיה בכל-יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את-המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות

30:42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

30:43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי-לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים

31:1 וישמע את-דברי בני-לבן לאמר לקח יעקב את כל-אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל-הכבד הזה

31:2 וירא יעקב את-פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום

31:3 ויאמר יהוה אל-יעקב שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך

31:4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל-צאנו

31:5 ויאמר להן ראה אנכי את-פני אביכן כי-איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי

31:6 ואתנה ידעתן כי בכל-כחי עבדתי את-אביכן

31:7 ואביכן התל בי והחלף את-משכרתי עשרת מנים ולא-נתנו אלהים להרע עמדי

31:8 אם-כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל-הצאן נקדים ואם-כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל-הצאן עקדים

31:9 ויצל אלהים את-מקנה אביכם ויתן-לי

31:10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על-הצאן עקדים נקדים וברדים

31:11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני

31:12 ויאמר שא-נא עיניך וראה כל-העתדים העלים על-הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל-אשר לבן עשה לך

31:13 אנכי האל בית-אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן-הארץ הזאת ושוב אל-ארץ מולדתך

31:14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

31:15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם-אכול את-כספנו

31:16 כי כל-העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה

31:17 ויקם יעקב וישא את-בניו ואת-נשיו על-הגמלים

31:18 וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל-רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל-יצחק אביו ארצה כנען

31:19 ולבן הלך לגזז את-צאנו ותגנב רחל את-התרפים אשר לאביה

31:20 ויגנב יעקב את-לב לבן הארמי על-בלי הגיד לו כי ברח הוא

31:21 ויברח הוא וכל-אשר-לו ויקם ויעבר את-הנהר וישם את-פניו הר הגלעד

31:22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב

31:23 ויקח את-אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד

31:24 ויבא אלהים אל-לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן-תדבר עם-יעקב מטוב עד-רע

31:25 וישג לבן את-יעקב ויעקב תקע את-אהלו בהר ולבן תקע את-אחיו בהר הגלעד

31:26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את-לבבי ותנהג את-בנתי כשביות חרב

31:27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא-הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור

31:28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו

31:29 יש-לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם-יעקב מטוב עד-רע

31:30 ועתה הלך הלכת כי-נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את-אלהי

31:31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן-תגזל את-בנותיך מעמי

31:32 עם אשר תמצא את-אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר-לך מה עמדי וקח-לך ולא-ידע יעקב כי רחל גנבתם

31:33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל

31:34 ורחל לקחה את-התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את-כל-האהל ולא מצא

31:35 ותאמר אל-אביה אל-יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי-דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את-התרפים

31:36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה-פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי

31:37 כי-מששת את-כל-כלי מה-מצאת מכל כלי-ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו

31:38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי

31:39 טרפה לא-הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה

31:40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

31:41 זה-לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע-עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את-משכרתי עשרת מנים

31:42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את-עניי ואת-יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש

31:43 ויען לבן ויאמר אל-יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר-אתה ראה לי-הוא ולבנתי מה-אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו

31:44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך

31:45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה

31:46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו-גל ויאכלו שם על-הגל

31:47 ויקרא-לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד

31:48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על-כן קרא-שמו גלעד

31:49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו

31:50 אם-תענה את-בנתי ואם-תקח נשים על-בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך

31:51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך

31:52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם-אני לא-אעבר אליך את-הגל הזה ואם-אתה לא-תעבר אלי את-הגל הזה ואת-המצבה הזאת לרעה

31:53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק

31:54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל-לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

32:1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו

32:2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו-בו מלאכי אלהים

32:3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם-המקום ההוא מחנים

32:4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום

32:5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם-לבן גרתי ואחר עד-עתה

32:6 ויהי-לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא-חן בעיניך

32:7 וישבו המלאכים אל-יעקב לאמר באנו אל-אחיך אל-עשו וגם הלך לקראתך וארבע-מאות איש עמו

32:8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר-אתו ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים לשני מחנות

32:9 ויאמר אם-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה

32:10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך

32:11 קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות

32:12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי-ירא אנכי אתו פן-יבוא והכני אם על-בנים

32:13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את-זרעך כחול הים אשר לא-יספר מרב

32:14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן-הבא בידו מנחה לעשו אחיו

32:15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים

32:16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה

32:17 ויתן ביד-עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל-עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר

32:18 ויצו את-הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי-אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך

32:19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם-הוא אחרינו

32:20 ויצו גם את-השני גם את-השלישי גם את-כל-ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל-עשו במצאכם אתו

32:21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי-אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי-כן אראה פניו אולי ישא פני

32:22 ותעבר המנחה על-פניו והוא לן בלילה-ההוא במחנה

32:23 ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק

32:24 ויקחם ויעברם את-הנחל ויעבר את-אשר-לו

32:25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר

32:26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף-ירכו ותקע כף-ירך יעקב בהאבקו עמו

32:27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם-ברכתני

32:28 ויאמר אליו מה-שמך ויאמר יעקב

32:29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם-ישראל כי-שרית עם-אלהים ועם-אנשים ותוכל

32:30 וישאל יעקב ויאמר הגידה-נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם

32:31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי-ראיתי אלהים פנים אל-פנים ותנצל נפשי

32:32 ויזרח-לו השמש כאשר עבר את-פנואל והוא צלע על-ירכו

32:33 על-כן לא-יאכלו בני-ישראל את-גיד הנשה אשר על-כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף-ירך יעקב בגיד הנשה

33:1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את-הילדים על-לאה ועל-רחל ועל שתי השפחות

33:2 וישם את-השפחות ואת-ילדיהן ראשנה ואת-לאה וילדיה אחרנים ואת-רחל ואת-יוסף אחרנים

33:3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד-גשתו עד-אחיו

33:4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על-צוארו וישקהו ויבכו

33:5 וישא את-עיניו וירא את-הנשים ואת-הילדים ויאמר מי-אלה לך ויאמר הילדים אשר-חנן אלהים את-עבדך

33:6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין

33:7 ותגש גם-לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו

33:8 ויאמר מי לך כל-המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא-חן בעיני אדני

33:9 ויאמר עשו יש-לי רב אחי יהי לך אשר-לך

33:10 ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על-כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני

33:11 קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לך כי-חנני אלהים וכי יש-לי-כל ויפצר-בו ויקח

33:12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך

33:13 ויאמר אליו אדני ידע כי-הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל-הצאן

33:14 יעבר-נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר-לפני ולרגל הילדים עד אשר-אבא אל-אדני שעירה

33:15 ויאמר עשו אציגה-נא עמך מן-העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא-חן בעיני אדני

33:16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה

33:17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על-כן קרא שם-המקום סכות

33:18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את-פני העיר

33:19 ויקן את-חלקת השדה אשר נטה-שם אהלו מיד בני-חמור אבי שכם במאה קשיטה

33:20 ויצב-שם מזבח ויקרא-לו אל אלהי ישראל

34:1 ותצא דינה בת-לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

34:2 וירא אתה שכם בן-חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה

34:3 ותדבק נפשו בדינה בת-יעקב ויאהב את-הנער וידבר על-לב הנער

34:4 ויאמר שכם אל-חמור אביו לאמר קח-לי את-הילדה הזאת לאשה

34:5 ויעקב שמע כי טמא את-דינה בתו ובניו היו את-מקנהו בשדה והחרש יעקב עד-באם

34:6 ויצא חמור אבי-שכם אל-יעקב לדבר אתו

34:7 ובני יעקב באו מן-השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי-נבלה עשה בישראל לשכב את-בת-יעקב וכן לא יעשה

34:8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה

34:9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו-לנו ואת-בנתינו תקחו לכם

34:10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה

34:11 ויאמר שכם אל-אביה ואל-אחיה אמצא-חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן

34:12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו-לי את-הנער לאשה

34:13 ויענו בני-יעקב את-שכם ואת-חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם

34:14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את-אחתנו לאיש אשר-לו ערלה כי-חרפה הוא לנו

34:15 אך-בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל-זכר

34:16 ונתנו את-בנתינו לכם ואת-בנתיכם נקח-לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד

34:17 ואם-לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את-בתנו והלכנו

34:18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן-חמור

34:19 ולא-אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת-יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

34:20 ויבא חמור ושכם בנו אל-שער עירם וידברו אל-אנשי עירם לאמר

34:21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת-ידים לפניהם את-בנתם נקח-לנו לנשים ואת-בנתינו נתן להם

34:22 אך-בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל-זכר כאשר הם נמלים

34:23 מקנהם וקנינם וכל-בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו

34:24 וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו כל-יצאי שער עירו וימלו כל-זכר כל-יצאי שער עירו

34:25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני-בני-יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח ויהרגו כל-זכר

34:26 ואת-חמור ואת-שכם בנו הרגו לפי-חרב ויקחו את-דינה מבית שכם ויצאו

34:27 בני יעקב באו על-החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם

34:28 את-צאנם ואת-בקרם ואת-חמריהם ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה לקחו

34:29 ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם שבו ויבזו ואת כל-אשר בבית

34:30 ויאמר יעקב אל-שמעון ואל-לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי

34:31 ויאמרו הכזונה יעשה את-אחותנו

35:1 ויאמר אלהים אל-יעקב קום עלה בית-אל ושב-שם ועשה-שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך

35:2 ויאמר יעקב אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסרו את-אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם

35:3 ונקומה ונעלה בית-אל ואעשה-שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי

35:4 ויתנו אל-יעקב את כל-אלהי הנכר אשר בידם ואת-הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם-שכם

35:5 ויסעו ויהי חתת אלהים על-הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב

35:6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית-אל הוא וכל-העם אשר-עמו

35:7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית-אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו

35:8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית-אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות

35:9 וירא אלהים אל-יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו

35:10 ויאמר-לו אלהים שמך יעקב לא-יקרא שמך עוד יעקב כי אם-ישראל יהיה שמך ויקרא את-שמו ישראל

35:11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו

35:12 ואת-הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את-הארץ

35:13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר-דבר אתו

35:14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר-דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

35:15 ויקרא יעקב את-שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית-אל

35:16 ויסעו מבית אל ויהי-עוד כברת-הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה

35:17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל-תיראי כי-גם-זה לך בן

35:18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן-אוני ואביו קרא-לו בנימין

35:19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם

35:20 ויצב יעקב מצבה על-קברתה הוא מצבת קברת-רחל עד-היום

35:21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל-עדר

35:22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את-בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני-יעקב שנים עשר

35:23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון

35:24 בני רחל יוסף ובנימן

35:25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי

35:26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד-לו בפדן ארם

35:27 ויבא יעקב אל-יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר-גר-שם אברהם ויצחק

35:28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה

35:29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל-עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו

36:1 ואלה תלדות עשו הוא אדום

36:2 עשו לקח את-נשיו מבנות כנען את-עדה בת-אילון החתי ואת-אהליבמה בת-ענה בת-צבעון החוי

36:3 ואת-בשמת בת-ישמעאל אחות נביות

36:4 ותלד עדה לעשו את-אליפז ובשמת ילדה את-רעואל

36:5 ואהליבמה ילדה את-יעיש ואת-יעלם ואת-קרח אלה בני עשו אשר ילדו-לו בארץ כנען

36:6 ויקח עשו את-נשיו ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-כל-נפשות ביתו ואת-מקנהו ואת-כל-בהמתו ואת כל-קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל-ארץ מפני יעקב אחיו

36:7 כי-היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם

36:8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום

36:9 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר

36:10 אלה שמות בני-עשו אליפז בן-עדה אשת עשו רעואל בן-בשמת אשת עשו

36:11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז

36:12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן-עשו ותלד לאליפז את-עמלק אלה בני עדה אשת עשו

36:13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו

36:14 ואלה היו בני אהליבמה בת-ענה בת-צבעון אשת עשו ותלד לעשו את-יעיש ואת-יעלם ואת-קרח

36:15 אלה אלופי בני-עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז

36:16 אלוף-קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה

36:17 ואלה בני רעואל בן-עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו

36:18 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת-ענה אשת עשו

36:19 אלה בני-עשו ואלה אלופיהם הוא אדום

36:20 אלה בני-שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה

36:21 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום

36:22 ויהיו בני-לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע

36:23 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם

36:24 ואלה בני-צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את-הימם במדבר ברעתו את-החמרים לצבעון אביו

36:25 ואלה בני-ענה דשן ואהליבמה בת-ענה

36:26 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן

36:27 אלה בני-אצר בלהן וזעון ועקן

36:28 אלה בני-דישן עוץ וארן

36:29 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה

36:30 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר

36:31 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך-מלך לבני ישראל

36:32 וימלך באדום בלע בן-בעור ושם עירו דנהבה

36:33 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן-זרח מבצרה

36:34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני

36:35 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן-בדד המכה את-מדין בשדה מואב ושם עירו עוית

36:36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה

36:37 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר

36:38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן-עכבור

36:39 וימת בעל חנן בן-עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת-מטרד בת מי זהב

36:40 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת

36:41 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן

36:42 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר

36:43 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום

37:1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען

37:2 אלה תלדות יעקב יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאן והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את-דבתם רעה אל-אביהם

37:3 וישראל אהב את-יוסף מכל-בניו כי-בן-זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים

37:4 ויראו אחיו כי-אתו אהב אביהם מכל-אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם

37:5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו

37:6 ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי

37:7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם-נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי

37:8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם-משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על-חלמתיו ועל-דבריו

37:9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי

37:10 ויספר אל-אביו ואל-אחיו ויגער-בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

37:11 ויקנאו-בו אחיו ואביו שמר את-הדבר

37:12 וילכו אחיו לרעות את-צאן אביהם בשכם

37:13 ויאמר ישראל אל-יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני

37:14 ויאמר לו לך-נא ראה את-שלום אחיך ואת-שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה

37:15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה-תבקש

37:16 ויאמר את-אחי אנכי מבקש הגידה-נא לי איפה הם רעים

37:17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן

37:18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו

37:19 ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא

37:20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה-יהיו חלמתיו

37:21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש

37:22 ויאמר אלהם ראובן אל-תשפכו-דם השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל-אביו

37:23 ויהי כאשר-בא יוסף אל-אחיו ויפשיטו את-יוסף את-כתנתו את-כתנת הפסים אשר עליו

37:24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים

37:25 וישבו לאכל-לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה

37:26 ויאמר יהודה אל-אחיו מה-בצע כי נהרג את-אחינו וכסינו את-דמו

37:27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל-תהי-בו כי-אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו

37:28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור וימכרו את-יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את-יוסף מצרימה

37:29 וישב ראובן אל-הבור והנה אין-יוסף בבור ויקרע את-בגדיו

37:30 וישב אל-אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני-בא

37:31 ויקחו את-כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את-הכתנת בדם

37:32 וישלחו את-כתנת הפסים ויביאו אל-אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר-נא הכתנת בנך הוא אם-לא

37:33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף

37:34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על-בנו ימים רבים

37:35 ויקמו כל-בניו וכל-בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי-ארד אל-בני אבל שאלה ויבך אתו אביו

37:36 והמדנים מכרו אתו אל-מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים

38:1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה

38:2 וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה

38:3 ותהר ותלד בן ויקרא את-שמו ער

38:4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את-שמו אונן

38:5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו

38:6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר

38:7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה

38:8 ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך

38:9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו

38:10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם-אתו

38:11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך עד-יגדל שלה בני כי אמר פן-ימות גם-הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה

38:12 וירבו הימים ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחם יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה

38:13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו

38:14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה

38:15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה

38:16 ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה-נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתן-לי כי תבוא אלי

38:17 ויאמר אנכי אשלח גדי-עזים מן-הצאן ותאמר אם-תתן ערבון עד שלחך

38:18 ויאמר מה הערבון אשר אתן-לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן-לה ויבא אליה ותהר לו

38:19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה

38:20 וישלח יהודה את-גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה

38:21 וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על-הדרך ויאמרו לא-היתה בזה קדשה

38:22 וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא-היתה בזה קדשה

38:23 ויאמר יהודה תקח-לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה

38:24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף

38:25 הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה

38:26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כן לא-נתתיה לשלה בני ולא-יסף עוד לדעתה

38:27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה

38:28 ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה

38:29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ

38:30 ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח

39:1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה

39:2 ויהי יהוה את-יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי

39:3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר-הוא עשה יהוה מצליח בידו

39:4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתן בידו

39:5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל-אשר יש-לו ויברך יהוה את-בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל-אשר יש-לו בבית ובשדה

39:6 ויעזב כל-אשר-לו ביד-יוסף ולא-ידע אתו מאומה כי אם-הלחם אשר-הוא אוכל ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה

39:7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת-אדניו את-עיניה אל-יוסף ותאמר שכבה עמי

39:8 וימאן ויאמר אל-אשת אדניו הן אדני לא-ידע אתי מה-בבית וכל אשר-יש-לו נתן בידי

39:9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא-חשך ממני מאומה כי אם-אותך באשר את-אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים

39:10 ויהי כדברה אל-יוסף יום יום ולא-שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה

39:11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית

39:12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה

39:13 ויהי כראותה כי-עזב בגדו בידה וינס החוצה

39:14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול

39:15 ויהי כשמעו כי-הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה

39:16 ותנח בגדו אצלה עד-בוא אדניו אל-ביתו

39:17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא-אלי העבד העברי אשר-הבאת לנו לצחק בי

39:18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה

39:19 ויהי כשמע אדניו את-דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו

39:20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל-בית הסהר מקום אשר-אסורי המלך אסורים ויהי-שם בבית הסהר

39:21 ויהי יהוה את-יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית-הסהר

39:22 ויתן שר בית-הסהר ביד-יוסף את כל-האסירם אשר בבית הסהר ואת כל-אשר עשים שם הוא היה עשה

39:23 אין שר בית-הסהר ראה את-כל-מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר-הוא עשה יהוה מצליח

40:1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך-מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים

40:2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים

40:3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל-בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם

40:4 ויפקד שר הטבחים את-יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר

40:5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר

40:6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים

40:7 וישאל את-סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום

40:8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו-נא לי

40:9 ויספר שר-המשקים את-חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה-גפן לפני

40:10 ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים

40:11 וכוס פרעה בידי ואקח את-הענבים ואשחט אתם אל-כוס פרעה ואתן את-הכוס על-כף פרעה

40:12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם

40:13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את-ראשך והשיבך על-כנך ונתת כוס-פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

40:14 כי אם-זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית-נא עמדי חסד והזכרתני אל-פרעה והוצאתני מן-הבית הזה

40:15 כי-גנב גנבתי מארץ העברים וגם-פה לא-עשיתי מאומה כי-שמו אתי בבור

40:16 וירא שר-האפים כי טוב פתר ויאמר אל-יוסף אף-אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על-ראשי

40:17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן-הסל מעל ראשי

40:18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם

40:19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את-ראשך מעליך ותלה אותך על-עץ ואכל העוף את-בשרך מעליך

40:20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את-פרעה ויעש משתה לכל-עבדיו וישא את-ראש שר המשקים ואת-ראש שר האפים בתוך עבדיו

40:21 וישב את-שר המשקים על-משקהו ויתן הכוס על-כף פרעה

40:22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף

40:23 ולא-זכר שר-המשקים את-יוסף וישכחהו

41:1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על-היאר

41:2 והנה מן-היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו

41:3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן-היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על-שפת היאר

41:4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה

41:5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות

41:6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן

41:7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום

41:8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את-כל-חרטמי מצרים ואת-כל-חכמיה ויספר פרעה להם את-חלמו ואין-פותר אותם לפרעה

41:9 וידבר שר המשקים את-פרעה לאמר את-חטאי אני מזכיר היום

41:10 פרעה קצף על-עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים

41:11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו

41:12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר-לו ויפתר-לנו את-חלמתינו איש כחלמו פתר

41:13 ויהי כאשר פתר-לנו כן היה אתי השיב על-כני ואתו תלה

41:14 וישלח פרעה ויקרא את-יוסף ויריצהו מן-הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל-פרעה

41:15 ויאמר פרעה אל-יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו

41:16 ויען יוסף את-פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את-שלום פרעה

41:17 וידבר פרעה אל-יוסף בחלמי הנני עמד על-שפת היאר

41:18 והנה מן-היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו

41:19 והנה שבע-פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא-ראיתי כהנה בכל-ארץ מצרים לרע

41:20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת

41:21 ותבאנה אל-קרבנה ולא נודע כי-באו אל-קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ

41:22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות

41:23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם

41:24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל-החרטמים ואין מגיד לי

41:25 ויאמר יוסף אל-פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה

41:26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא

41:27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב

41:28 הוא הדבר אשר דברתי אל-פרעה אשר האלהים עשה הראה את-פרעה

41:29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל-ארץ מצרים

41:30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל-השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את-הארץ

41:31 ולא-יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי-כן כי-כבד הוא מאד

41:32 ועל השנות החלום אל-פרעה פעמים כי-נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו

41:33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על-ארץ מצרים

41:34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על-הארץ וחמש את-ארץ מצרים בשבע שני השבע

41:35 ויקבצו את-כל-אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו-בר תחת יד-פרעה אכל בערים ושמרו

41:36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא-תכרת הארץ ברעב

41:37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל-עבדיו

41:38 ויאמר פרעה אל-עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו

41:39 ויאמר פרעה אל-יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את-כל-זאת אין-נבון וחכם כמוך

41:40 אתה תהיה על-ביתי ועל-פיך ישק כל-עמי רק הכסא אגדל ממך

41:41 ויאמר פרעה אל-יוסף ראה נתתי אתך על כל-ארץ מצרים

41:42 ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו ויתן אתה על-יד יוסף וילבש אתו בגדי-שש וישם רבד הזהב על-צוארו

41:43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר-לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל-ארץ מצרים

41:44 ויאמר פרעה אל-יוסף אני פרעה ובלעדיך לא-ירים איש את-ידו ואת-רגלו בכל-ארץ מצרים

41:45 ויקרא פרעה שם-יוסף צפנת פענח ויתן-לו את-אסנת בת-פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על-ארץ מצרים

41:46 ויוסף בן-שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך-מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל-ארץ מצרים

41:47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים

41:48 ויקבץ את-כל-אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן-אכל בערים אכל שדה-העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה

41:49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי-חדל לספר כי-אין מספר

41:50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהן און

41:51 ויקרא יוסף את-שם הבכור מנשה כי-נשני אלהים את-כל-עמלי ואת כל-בית אבי

41:52 ואת שם השני קרא אפרים כי-הפרני אלהים בארץ עניי

41:53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים

41:54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל-הארצות ובכל-ארץ מצרים היה לחם

41:55 ותרעב כל-ארץ מצרים ויצעק העם אל-פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל-יוסף אשר-יאמר לכם תעשו

41:56 והרעב היה על כל-פני הארץ ויפתח יוסף את-כל-אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

41:57 וכל-הארץ באו מצרימה לשבר אל-יוסף כי-חזק הרעב בכל-הארץ

42:1 וירא יעקב כי יש-שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

42:2 ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרים רדו-שמה ושברו-לנו משם ונחיה ולא נמות

42:3 וירדו אחי-יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

42:4 ואת-בנימין אחי יוסף לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פן-יקראנו אסון

42:5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי-היה הרעב בארץ כנען

42:6 ויוסף הוא השליט על-הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו-לו אפים ארצה

42:7 וירא יוסף את-אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר-אכל

42:8 ויכר יוסף את-אחיו והם לא הכרהו

42:9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את-ערות הארץ באתם

42:10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר-אכל

42:11 כלנו בני איש-אחד נחנו כנים אנחנו לא-היו עבדיך מרגלים

42:12 ויאמר אלהם לא כי-ערות הארץ באתם לראות

42:13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד בארץ כנען והנה הקטן את-אבינו היום והאחד איננו

42:14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם

42:15 בזאת תבחנו חי פרעה אם-תצאו מזה כי אם-בבוא אחיכם הקטן הנה

42:16 שלחו מכם אחד ויקח את-אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם-לא חי פרעה כי מרגלים אתם

42:17 ויאסף אתם אל-משמר שלשת ימים

42:18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את-האלהים אני ירא

42:19 אם-כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

42:20 ואת-אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו-כן

42:21 ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמים אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזאת

42:22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתם וגם-דמו הנה נדרש

42:23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

42:24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את-שמעון ויאסר אתו לעיניהם

42:25 ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל-שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

42:26 וישאו את-שברם על-חמריהם וילכו משם

42:27 ויפתח האחד את-שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את-כספו והנה-הוא בפי אמתחתו

42:28 ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל-אחיו לאמר מה-זאת עשה אלהים לנו

42:29 ויבאו אל-יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל-הקרת אתם לאמר

42:30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את-הארץ

42:31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

42:32 שנים-עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את-אבינו בארץ כנען

42:33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו

42:34 והביאו את-אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את-אחיכם אתן לכם ואת-הארץ תסחרו

42:35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה-איש צרור-כספו בשקו ויראו את-צררות כספיהם המה ואביהם וייראו

42:36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת-בנימן תקחו עלי היו כלנה

42:37 ויאמר ראובן אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אם-לא אביאנו אליך תנה אתו על-ידי ואני אשיבנו אליך

42:38 ויאמר לא-ירד בני עמכם כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה והורדתם את-שיבתי ביגון שאולה

43:1 והרעב כבד בארץ

43:2 ויהי כאשר כלו לאכל את-השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו-לנו מעט-אכל

43:3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא-תראו פני בלתי אחיכם אתכם

43:4 אם-ישך משלח את-אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל

43:5 ואם-אינך משלח לא נרד כי-האיש אמר אלינו לא-תראו פני בלתי אחיכם אתכם

43:6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח

43:7 ויאמרו שאול שאל-האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד-לו על-פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את-אחיכם

43:8 ויאמר יהודה אל-ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם-אנחנו גם-אתה גם-טפנו

43:9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם-לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל-הימים

43:10 כי לולא התמהמהנו כי-עתה שבנו זה פעמים

43:11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם-כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים

43:12 וכסף משנה קחו בידכם ואת-הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא

43:13 ואת-אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש

43:14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את-אחיכם אחר ואת-בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי

43:15 ויקחו האנשים את-המנחה הזאת ומשנה-כסף לקחו בידם ואת-בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף

43:16 וירא יוסף אתם את-בנימין ויאמר לאשר על-ביתו הבא את-האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים

43:17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את-האנשים ביתה יוסף

43:18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על-דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת-חמרינו

43:19 ויגשו אל-האיש אשר על-בית יוסף וידברו אליו פתח הבית

43:20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר-אכל

43:21 ויהי כי-באנו אל-המלון ונפתחה את-אמתחתינו והנה כסף-איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו

43:22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר-אכל לא ידענו מי-שם כספנו באמתחתינו

43:23 ויאמר שלום לכם אל-תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את-שמעון

43:24 ויבא האיש את-האנשים ביתה יוסף ויתן-מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם

43:25 ויכינו את-המנחה עד-בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי-שם יאכלו לחם

43:26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את-המנחה אשר-בידם הביתה וישתחוו-לו ארצה

43:27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי

43:28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו

43:29 וישא עיניו וירא את-בנימין אחיו בן-אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני

43:30 וימהר יוסף כי-נכמרו רחמיו אל-אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה

43:31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם

43:32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את-העברים לחם כי-תועבה הוא למצרים

43:33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל-רעהו

43:34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

44:1 ויצו את-אשר על-ביתו לאמר מלא את-אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף-איש בפי אמתחתו

44:2 ואת-גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

44:3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

44:4 הם יצאו את-העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על-ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

44:5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

44:6 וישגם וידבר אלהם את-הדברים האלה

44:7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

44:8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

44:9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם-אנחנו נהיה לאדני לעבדים

44:10 ויאמר גם-עתה כדבריכם כן-הוא אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד ואתם תהיו נקים

44:11 וימהרו ויורדו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו

44:12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

44:13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על-חמרו וישבו העירה

44:14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

44:15 ויאמר להם יוסף מה-המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי-נחש ינחש איש אשר כמני

44:16 ויאמר יהודה מה-נאמר לאדני מה-נדבר ומה-נצטדק האלהים מצא את-עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו

44:17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה-לי עבד ואתם עלו לשלום אל-אביכם

44:18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר-נא עבדך דבר באזני אדני ואל-יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

44:19 אדני שאל את-עבדיו לאמר היש-לכם אב או-אח

44:20 ונאמר אל-אדני יש-לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

44:21 ותאמר אל-עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

44:22 ונאמר אל-אדני לא-יוכל הנער לעזב את-אביו ועזב את-אביו ומת

44:23 ותאמר אל-עבדיך אם-לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני

44:24 ויהי כי עלינו אל-עבדך אבי ונגד-לו את דברי אדני

44:25 ויאמר אבינו שבו שברו-לנו מעט-אכל

44:26 ונאמר לא נוכל לרדת אם-יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי-לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

44:27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה-לי אשתי

44:28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד-הנה

44:29 ולקחתם גם-את-זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את-שיבתי ברעה שאלה

44:30 ועתה כבאי אל-עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

44:31 והיה כראותו כי-אין הנער ומת והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה

44:32 כי עבדך ערב את-הנער מעם אבי לאמר אם-לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל-הימים

44:33 ועתה ישב-נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם-אחיו

44:34 כי-איך אעלה אל-אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את-אבי

45:1 ולא-יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל-איש מעלי ולא-עמד איש אתו בהתודע יוסף אל-אחיו

45:2 ויתן את-קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה

45:3 ויאמר יוסף אל-אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא-יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו

45:4 ויאמר יוסף אל-אחיו גשו-נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר-מכרתם אתי מצרימה

45:5 ועתה אל-תעצבו ואל-יחר בעיניכם כי-מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם

45:6 כי-זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין-חריש וקציר

45:7 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה

45:8 ועתה לא-אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל-ביתו ומשל בכל-ארץ מצרים

45:9 מהרו ועלו אל-אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל-מצרים רדה אלי אל-תעמד

45:10 וישבת בארץ-גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל-אשר-לך

45:11 וכלכלתי אתך שם כי-עוד חמש שנים רעב פן-תורש אתה וביתך וכל-אשר-לך

45:12 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי-פי המדבר אליכם

45:13 והגדתם לאבי את-כל-כבודי במצרים ואת כל-אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את-אבי הנה

45:14 ויפל על-צוארי בנימן-אחיו ויבך ובנימן בכה על-צואריו

45:15 וינשק לכל-אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו

45:16 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו

45:17 ויאמר פרעה אל-יוסף אמר אל-אחיך זאת עשו טענו את-בעירכם ולכו-באו ארצה כנען

45:18 וקחו את-אביכם ואת-בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את-טוב ארץ מצרים ואכלו את-חלב הארץ

45:19 ואתה צויתה זאת עשו קחו-לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את-אביכם ובאתם

45:20 ועינכם אל-תחס על-כליכם כי-טוב כל-ארץ מצרים לכם הוא

45:21 ויעשו-כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על-פי פרעה ויתן להם צדה לדרך

45:22 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת

45:23 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך

45:24 וישלח את-אחיו וילכו ויאמר אלהם אל-תרגזו בדרך

45:25 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל-יעקב אביהם

45:26 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי-הוא משל בכל-ארץ מצרים ויפג לבו כי לא-האמין להם

45:27 וידברו אליו את כל-דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את-העגלות אשר-שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם

45:28 ויאמר ישראל רב עוד-יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

46:1 ויסע ישראל וכל-אשר-לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק

46:2 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני

46:3 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל-תירא מרדה מצרימה כי-לגוי גדול אשימך שם

46:4 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם-עלה ויוסף ישית ידו על-עיניך

46:5 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני-ישראל את-יעקב אביהם ואת-טפם ואת-נשיהם בעגלות אשר-שלח פרעה לשאת אתו

46:6 ויקחו את-מקניהם ואת-רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל-זרעו אתו

46:7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל-זרעו הביא אתו מצרימה

46:8 ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן

46:9 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי

46:10 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן-הכנענית

46:11 ובני לוי גרשון קהת ומררי

46:12 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני-פרץ חצרן וחמול

46:13 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרן

46:14 ובני זבלון סרד ואלון ויחלאל

46:15 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל-נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש

46:16 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי

46:17 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל

46:18 אלה בני זלפה אשר-נתן לבן ללאה בתו ותלד את-אלה ליעקב שש עשרה נפש

46:19 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן

46:20 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהן אן את-מנשה ואת-אפרים

46:21 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד

46:22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל-נפש ארבעה עשר

46:23 ובני-דן חשים

46:24 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם

46:25 אלה בני בלהה אשר-נתן לבן לרחל בתו ותלד את-אלה ליעקב כל-נפש שבעה

46:26 כל-הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני-יעקב כל-נפש ששים ושש

46:27 ובני יוסף אשר-ילד-לו במצרים נפש שנים כל-הנפש לבית-יעקב הבאה מצרימה שבעים

46:28 ואת-יהודה שלח לפניו אל-יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן

46:29 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת-ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על-צואריו ויבך על-צואריו עוד

46:30 ויאמר ישראל אל-יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את-פניך כי עודך חי

46:31 ויאמר יוסף אל-אחיו ואל-בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית-אבי אשר בארץ-כנען באו אלי

46:32 והאנשים רעי צאן כי-אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל-אשר להם הביאו

46:33 והיה כי-יקרא לכם פרעה ואמר מה-מעשיכם

46:34 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד-עתה גם-אנחנו גם-אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי-תועבת מצרים כל-רעה צאן

47:1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל-אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן

47:2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה

47:3 ויאמר פרעה אל-אחיו מה-מעשיכם ויאמרו אל-פרעה רעה צאן עבדיך גם-אנחנו גם-אבותינו

47:4 ויאמרו אל-פרעה לגור בארץ באנו כי-אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי-כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו-נא עבדיך בארץ גשן

47:5 ויאמר פרעה אל-יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך

47:6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את-אביך ואת-אחיך ישבו בארץ גשן ואם-ידעת ויש-בם אנשי-חיל ושמתם שרי מקנה על-אשר-לי

47:7 ויבא יוסף את-יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את-פרעה

47:8 ויאמר פרעה אל-יעקב כמה ימי שני חייך

47:9 ויאמר יעקב אל-פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את-ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם

47:10 ויברך יעקב את-פרעה ויצא מלפני פרעה

47:11 ויושב יוסף את-אביו ואת-אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה

47:12 ויכלכל יוסף את-אביו ואת-אחיו ואת כל-בית אביו לחם לפי הטף

47:13 ולחם אין בכל-הארץ כי-כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב

47:14 וילקט יוסף את-כל-הכסף הנמצא בארץ-מצרים ובארץ כנען בשבר אשר-הם שברים ויבא יוסף את-הכסף ביתה פרעה

47:15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל-מצרים אל-יוסף לאמר הבה-לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף

47:16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם-אפס כסף

47:17 ויביאו את-מקניהם אל-יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל-מקנהם בשנה ההוא

47:18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדני כי אם-תם הכסף ומקנה הבהמה אל-אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם-גויתנו ואדמתנו

47:19 למה נמות לעיניך גם-אנחנו גם אדמתנו קנה-אתנו ואת-אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן-זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם

47:20 ויקן יוסף את-כל-אדמת מצרים לפרעה כי-מכרו מצרים איש שדהו כי-חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה

47:21 ואת-העם העביר אתו לערים מקצה גבול-מצרים ועד-קצהו

47:22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את-חקם אשר נתן להם פרעה על-כן לא מכרו את-אדמתם

47:23 ויאמר יוסף אל-העם הן קניתי אתכם היום ואת-אדמתכם לפרעה הא-לכם זרע וזרעתם את-האדמה

47:24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם

47:25 ויאמרו החיתנו נמצא-חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה

47:26 וישם אתה יוסף לחק עד-היום הזה על-אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה

47:27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

47:28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה

47:29 ויקרבו ימי-ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעיניך שים-נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל-נא תקברני במצרים

47:30 ושכבתי עם-אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך

47:31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על-ראש המטה

48:1 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את-שני בניו עמו את-מנשה ואת-אפרים

48:2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על-המטה

48:3 ויאמר יעקב אל-יוסף אל שדי נראה-אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי

48:4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את-הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם

48:5 ועתה שני-בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד-באי אליך מצרימה לי-הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו-לי

48:6 ומולדתך אשר-הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם

48:7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת-ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם

48:8 וירא ישראל את-בני יוסף ויאמר מי-אלה

48:9 ויאמר יוסף אל-אביו בני הם אשר-נתן-לי אלהים בזה ויאמר קחם-נא אלי ואברכם

48:10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם

48:11 ויאמר ישראל אל-יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את-זרעך

48:12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה

48:13 ויקח יוסף את-שניהם את-אפרים בימינו משמאל ישראל ואת-מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו

48:14 וישלח ישראל את-ימינו וישת על-ראש אפרים והוא הצעיר ואת-שמאלו על-ראש מנשה שכל את-ידיו כי מנשה הבכור

48:15 ויברך את-יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד-היום הזה

48:16 המלאך הגאל אתי מכל-רע יברך את-הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ

48:17 וירא יוסף כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד-אביו להסיר אתה מעל ראש-אפרים על-ראש מנשה

48:18 ויאמר יוסף אל-אביו לא-כן אבי כי-זה הבכר שים ימינך על-ראשו

48:19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם-הוא יהיה-לעם וגם-הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא-הגוים

48:20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את-אפרים לפני מנשה

48:21 ויאמר ישראל אל-יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל-ארץ אבתיכם

48:22 ואני נתתי לך שכם אחד על-אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי

49:1 ויקרא יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר-יקרא אתכם באחרית הימים

49:2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל-ישראל אביכם

49:3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז

49:4 פחז כמים אל-תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה

49:5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם

49:6 בסדם אל-תבא נפשי בקהלם אל-תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו-שור

49:7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל

49:8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך

49:9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו

49:10 לא-יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי-יבא שילה ולו יקהת עמים

49:11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם-ענבים סותה

49:12 חכלילי עינים מיין ולבן-שנים מחלב

49:13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על-צידן

49:14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים

49:15 וירא מנחה כי טוב ואת-הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס-עבד

49:16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל

49:17 יהי-דן נחש עלי-דרך שפיפן עלי-ארח הנשך עקבי-סוס ויפל רכבו אחור

49:18 לישועתך קויתי יהוה

49:19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב

49:20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני-מלך

49:21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי-שפר

49:22 בן פרת יוסף בן פרת עלי-עין בנות צעדה עלי-שור

49:23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים

49:24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל

49:25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם

49:26 ברכת אביך גברו על-ברכת הורי עד-תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

49:27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל

49:28 כל-אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר-דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם

49:29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל-עמי קברו אתי אל-אבתי אל-המערה אשר בשדה עפרון החתי

49:30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על-פני-ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את-השדה מאת עפרן החתי לאחזת-קבר

49:31 שמה קברו את-אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את-יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את-לאה

49:32 מקנה השדה והמערה אשר-בו מאת בני-חת

49:33 ויכל יעקב לצות את-בניו ויאסף רגליו אל-המטה ויגוע ויאסף אל-עמיו

50:1 ויפל יוסף על-פני אביו ויבך עליו וישק-לו

50:2 ויצו יוסף את-עבדיו את-הרפאים לחנט את-אביו ויחנטו הרפאים את-ישראל

50:3 וימלאו-לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום

50:4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל-בית פרעה לאמר אם-נא מצאתי חן בעיניכם דברו-נא באזני פרעה לאמר

50:5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה-נא ואקברה את-אבי ואשובה

50:6 ויאמר פרעה עלה וקבר את-אביך כאשר השביעך

50:7 ויעל יוסף לקבר את-אביו ויעלו אתו כל-עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ-מצרים

50:8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן

50:9 ויעל עמו גם-רכב גם-פרשים ויהי המחנה כבד מאד

50:10 ויבאו עד-גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו-שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים

50:11 וירא יושב הארץ הכנעני את-האבל בגרן האטד ויאמרו אבל-כבד זה למצרים על-כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן

50:12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום

50:13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את-השדה לאחזת-קבר מאת עפרן החתי על-פני ממרא

50:14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל-העלים אתו לקבר את-אביו אחרי קברו את-אביו

50:15 ויראו אחי-יוסף כי-מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל-הרעה אשר גמלנו אתו

50:16 ויצוו אל-יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר

50:17 כה-תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי-רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו

50:18 וילכו גם-אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים

50:19 ויאמר אלהם יוסף אל-תיראו כי התחת אלהים אני

50:20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם-רב

50:21 ועתה אל-תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת-טפכם וינחם אותם וידבר על-לבם

50:22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים

50:23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן-מנשה ילדו על-ברכי יוסף

50:24 ויאמר יוסף אל-אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן-הארץ הזאת אל-הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב

50:25 וישבע יוסף את-בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את-עצמתי מזה

50:26 וימת יוסף בן-מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים