Year of Release
Year of Release
Deuteronomy דברים (DaBaR’eyM) 15:1-18
[1] At the end of every seven years thou shalt make a release.
[2] And this is the manner of the release: Every creditor that lendeth ought unto his neighbour shall release it;he shall not exact it of his neighbour, or of his brother; because it is called יהוה (Yahuah)’s release.
[3] Of a foreigner thou mayest exact it again: but that which is thine with thy brother thine hand shall release;
[4] Save when there shall be no poor among you; for יהוה (Yahuah) shall greatly bless thee in the land which יהוה (Yahuah) thy Alaheym giveth thee for an inheritance to possess it:
[5] Only if thou carefully hearken unto the voice of יהוה (Yahuah) thy Alaheym, to observe to do all these commandments which I command thee this day.
[6] For יהוה (Yahuah) thy Alaheym blesseth thee, as he promised thee: and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt reign over many nations,but they shall not reign over thee.
[7] If there be among you a poor man of one of thy brethren within any of thy gates in thy land which יהוה (Yahuah) thy Alaheym giveth thee, thou shalt not harden thine heart, nor shut thine hand from thy poor brother:
[8] But thou shalt open thine hand wide unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need, in that which he wanteth.
[9] Beware that there be not a thought in thy wicked heart, saying, The seventh year, the year of release, is at hand; and thine eye be evil against thy poor brother, and thou givest him nought; and he cry unto יהוה (Yahuah) against thee, and it be sin unto thee.
[10] Thou shalt surely give him, and thine heart shall not be grieved when thou givest unto him: because that for this thing יהוה (Yahuah) thy Alaheym shall bless thee in all thy works, and in all that thou puttest thine hand unto.
[11] For the poor shall never cease out of the land: therefore I command thee, saying, Thou shalt open thine hand wide unto thy brother, to thy poor, and to thy needy, in thy land.
[12] And if thy brother, an Hebrew man, or an Hebrew woman , be sold unto thee, and serve thee six years; then in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
[13] And when thou sendest him out free from thee, thou shalt not let him go away empty:
[14] Thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy floor, and out of thy winepress: of that wherewith יהוה (Yahuah) thy Alaheym hath blessed thee thou shalt give unto him.
[15] And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and יהוה (Yahuah) thy Alaheym redeemed thee: therefore I command thee this thing to day.
[16] And it shall be, if he say unto thee, I will not go away from thee; because he loveth thee and thine house, because he is well with thee;
[17] Then thou shalt take an aul, and thrust it through his ear unto the door, and he shall be thy servant for ever. And also unto thy maidservant thou shalt do likewise.
[18] It shall not seem hard unto thee, when thou sendest him away free from thee; for he hath been worth a double hired servant to thee, in serving thee six years: and יהוה (Yahuah) thy Alaheym shall bless thee in all that thou doest.
1מקץ שבע שנים תעשה שמטה׃
2וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה׃
3את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך׃
4אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃
5רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃
6כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃
7כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃
8כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃
9השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃
10נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃
11כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃
12כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃
13וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃
14העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃
15וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃
16והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃
17ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃
18לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃
19כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃
20לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך׃
21וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃
22בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃
23רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים׃